השנה התחילה עם תקווה גדולה - כשראש הממשלה יאיר לפיד הכריז ששדה התעופה החדש יוקם בנבטים (כפי שהבטיחה גם שרת התחבורה הקודמת מירי רגב).
ההתנגדות לשדה תעופה בעמק הוכללה בקווי היסוד של הממשלה.
החלטת ממשלה (547), שקבעה כי "לא יוקם שדה תעופה בעמק יזרעאל הייתה אמורה, לכאורה, לסגור את הסיפור..
אך בישראל, כמו בישראל, הכל "הפוך על הפוך". בניגוד מוחלט להחלטות- תכנון שדה התעופה בעמק לא הופסק לרגע.
בהודעת מנהל התכנון לראשי המועצות באזור לפני כחודשיים היה כתוב, שחור על גבי לבן, שהתכנון לא הופסק, וכי הרחבות היישובים המתוכננות לא תוכלנה לצאת לפועל בגלל שהן תסבולנה מרעש שמוגדר כפוגע בבריאות. כמו כן, נחשף כי התכנון הוא לשדה של 32 מיליון נוסעים בשנה (ולא 20 מיליון כפי שחשבנו מדו"חות קודמים), זה פי 1.6 מנתב"ג שלפני הקורונה.
כל 3-4 דקות מטוס ממריא או נוחת, 7/24 , בלי עוצר לילה.
כל משתמשי השדה גם יסעו בכבישי האזור, שמי כמונו יודע שהם עמוסים גם כך.
פרופ' שלומית פז, ראש החוג ללימודי סביבה באוניב' חיפה וניר פפאי, מי שהיה סמנכ"ל תכנון בחברה להגנת הטבע אמרו שאם השדה יוקם, תוך עשור עד עשור וחצי כל העמק ייהפך למטרופולין, מעפולה ועד חיפה. כבישים, מחלפים, מחסנים לוגיסטיים עם משאיות נכנסות ויוצאות מהיישובים, סגירת רוב המאגרים וחיסול רוב החקלאות והשטחים הפתוחים. מנהלי מחלקות ורופאים מבית חולים העמק מתריעים על עליה גדולה בתחלואה קרדיווסקולארית, סרטן, סכרת, תחלואה נפשית, ופגישה קשה ביכולות הלמידה ובאקלים כיתות בתי הספר.
הקפות המטוסים לפני נחיתה תהיינה מעל מרחביה ועפולה. בטבעון, המטוסים יעברו בגובה 200 מטר מעל בתי הספר. ברוב בתי הספר בעמק לא ניתן יהיה ללמוד.
כמובן שאין לנו שום כוונה או פריווילגיה להתייאש.
מטה המאבק יצא לפני כשבועיים לקמפיין מימון המונים, להמשך המאבק.
מצורפים 2 קישורים לתרומות – גם דרך מירי שיפמן האלופה, וגם דרכי :
קומו להציל את עמק יזרעאל ואת עצמנו מהתוכנית שתשים סוף לכל הטוב, השפוי והיפה סביבנו.
